שלום וברכה, ראשית נבאר בהקדמה קצרה לגבי הפרטים בהקשר הקופות הפנסיוניות בשוק הישראלי.
משנת 2008, נחקק חק המחייב את כל המעסיקים להפריש הפרשות פנסיות לקופת גמל לכל עובד במדינה לאחר חצי שנת עבודה. יתרה מזאת, בשלהי 2016 המדינה הקימה את המוצר שנקרא חסכון לכל ילד שבו לכל ילד מלידתו ועד גיל 18-21 מופקדים 50 ₪ מכספי המדינה לקופ"ג או לחסכון בבנק לטובת הילד. (ההורים יכולים להוסיף עוד 50 ₪ למוצר על חשבון קצבת הילדים)
לכן נושא מסלולי הלכה בקופות פנסיוניות נוגע כמעט לכל בית בישראל ובפרט לציבור השומר תורה ומצוות.
הבעיות ההלכתיות
כעת נפרט את הבעיות ההלכתיות הטמונות בכל נושא הקופות הפנסיוניות:
חילול שבת- גוף מוסדי יכול לקנות באמצעות קופת החסכון -מניות של חברות שמחללות שבת,
ומהרווחים שנוצרים מההשקעה במניה נוצר לכאורה הנאה ממעשה שבת.
ריבית- גוף מוסדי הקונה אגרות חוב קונצרניות של חברות שלהן אין היתר עסקה ומקבל ריבית קבועה הנקובה מראש (ריבית קצוצה) מקנה למעשה לחוסך ריבית האסורה מהתורה.
סחורה בדברים אסורים- גוף מוסדי יכול לרכוש מניות של חברות העוסקות באיסורי אכילה כגון: חלב ובשר, נבילות וטריפות חמץ בפסח וכיו"ב.
השקעה באג"ח ממשלתיות- חלק מגופי הכשרות מעדיפות שלא להשקעה באג"ח ממשלתי כיוון שהכספים הולכים בפועל למדינה ומשם לתקציבים שלא משרתים בהכרח את הציבור שומר תורה ומצוות, אמנם בחלק ממוצרי החסכון לא ניתן להשפיע על כך כגון קרנות פנסיה ששם יש מינימום 30% אג"ח מיועדות, אך במוצרים שניתן לשנות חלקם מתנגדות להשקעה באפיק זה.
כיצד גופי הכשרות פותרות את הבעיות ההלכתיות?
ריבית- מצד ריבית, גופי הכשרות בודקים כל אג"ח קונצרני ומתירים לרכוש רק לאג"ח לו יש היתר עסקה.
חילולי שבת, סחורה בדברים אסורים וכו'- חלק מהגופים בודקים כל מניה באופן פרטני וחלקן מתירים לרכוש רק על ידי קרנות סל ולא את המניות באופן ישיר ובכך לא נכנסים לבעיות הללו.
ההבדלים בין גופי הכשרות
קיימים מספר גופי כשרות המפקחים על הרכב הנכסים וניהול ההשקעות במסלולים הכשרים:
1. ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית.
2. ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון).
3. תשואה כהלכה.
4. מכון כת"ר.
5. מכון כלכלה על פי ההלכה.
ההבדלים בין גופי הכשרות הם בעיקר ברמת ההשגחה, בתחום הפיקוח על המסלולים הכשרים יש הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות, ולכל אחד מהם יש מדיניות שונה לאופן שבו מנוהלים הכספים במסלולים הכשרים.
בד"ץ העדה החרדית
הבד"ץ נוהג על פי פסיקת רבי יעקב בלוי דיין הבד"ץ שהיה ממקימי ועד הפיקוח, שסבר שהחזקת מניות נחשבת כשותפות גמורה בחברה המנפיקה, ועקב כך הרוכש נעשה שותף בכל האיסורים שהחברה עוברת. הרב בלוי אסר לקנות אפילו מניות של חברות שאינן עוברות איסורים, כיוון שהוא חשש שבחברות הבת שלהן או חברות אחרות שהן מחזיקות במניות שלהן (שרשור) עוברות איסורים.
עקב כך במסלולים הכשרים שבפיקוח העדה החרדית לא מחזיקים במניות כלל, החשיפה למניות במסלולים אלו נעשית באמצעות תעודות סל העוקבות אחרי מדדי מניות.
במסלולים הכשרים שבפיקוח העדה החרדית מחזיקים באגרות חוב שלחברה שהנפיקה אותם יש היתר עסקה.
ובאגרות חוב ממשלתיות.
גלאט הון
ועד ההלכה של גלאט הון הוקם, כדי לאפשר למדקדקים שאינם רוצים להזדקק להיתר עסקה להשקיע על פי שיטתם. במסלולים הכשרים שבפיקוח של ועד ההלכה, לא מחזיקים במניות איגרת חוב קונצרנית או בתעודות סל, במסלולים אלו ההשקעה היא בעיקר (כ 90%) באגרות חוב ממשלתיות, והם נחשפים למניות רק דרך אופציות.
תשואה כהלכה
תשואה כהלכה הוקמה כדי לאפשר הקמת מסלולים כשרים שמצד אחד יהיו כשרים למהדרין, ומצד שני הרכב הנכסים והתשואות בהם יהיו דומים ככל הניתן, להרכב הנכסים והתשואות במסלולים הרגילים.
במסלולים הכשרים שבפיקוח תשואה כהלכה מחזיקים בניירות ערך באופן ישיר, ולא רק במכשירים עוקבי מדדים.
ניירות הערך המוחזקים במסלולים אלו הם רק אלו שנבדקו על ידי ועדת הרבנים של הכשרות, ונמצא שאין חשש איסור בהחזקתם. במסלולים אלו מחזיקים באופן ישיר במניות של חברות החתומות על היתר עסקה ושומרות שבת, ובאגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה שהונפקו לאחר החתימה על היתר העסקה.
מכון כלכלה על פי ההלכה
בקרנות הנאמנות של מכון כלכלה על פי ההלכה בראשות הרב אריה דביר מחזיקים במניות רק של חברות שאין
בהם חילול שבת המוני. ובאג"ח ללא הגבלה, על פי השיטות הסבורות שאין איסור ריבית בהלוואה לחברה בע"מ.